מחקרים מראים שדפוסי החלטה במשחקים משקפים נטיות דומות בחיים האמיתיים. לדוגמה: נטייה להימנע מסיכונים, לפעול בפזיזות או להתלבט זמן רב. החלק האבחוני במפגש מזהה את הדפוסים הללו אצל השחקן ומספק בסיס להבנה עצמית ולתרגול מותאם.

​

התרגול נשען על עקרון מחקרי מבוסס בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובחקר המוח: העברה של למידה. כאשר אנו מתרגלים מיומנות מנטלית נוצרים דפוסי חשיבה וגמישות עצבית המאפשרים יישום של אותה מיומנות בהקשרים שונים – תופעה הידועה כ-far transfer.
 

במסגרת השש-בש אנו מתרגלים יכולות כגון שינוי הרגלים אוטומטיים, חשיבה הסתברותית, הערכת סיכונים והזדמנויות, הרחבת ספקטרום האפשרויות, וגיבוש אסטרטגיות. החזרתיות על דפוסי חשיבה חדשים מפעילה מנגנוני נוירופלסטיות – יצירת חיבורים עצביים חדשים והפחתת דומיננטיות של מסלולים ישנים – וכך מטפחות גמישות קוגניטיבית.

המשמעות המעשית: כישורים שנרכשים סביב לוח המשחק עוברים אל חיי היומיום ומאפשרים קבלת החלטות טובה יותר, והרחבה של חופש הבחירה במצבים מורכבים.